משבר ההיי-טק הגיע לישראל

פיטורים המוניים של עובדים בהייטק הישראלי הם סימנים למשבר מתקרב.

בעקבות צמיחת השיא של תעשיית הטכנולוגיה העולמית בשנת 2021, חברות רבות הגדילו באופן משמעותי את מספר העובדים שלהן כאשר הסתמכו על תחזיות צמיחה אופטימיות מדי. עם זאת, בשבועות האחרונים החלו פיטורים מאסיביים בתחום זה ברחבי העולם. גם חברות ישראליות החלו לעקוב אחר המגמה העולמית.  

הנה רשימה של סטארטאפים וחברות ישראליות שהכריזו על פיטורים, והיא מתעדכנת מדי שבוע:

• הסטארט-אפ הישראלי AVO הודיע ​​לראשונה על הפיטורים, ואמר כי הוא שולח הביתה 500 עובדים, מתוכם 350 בישראל.

• סטארטאפ ישראלי אחר, אלמנטור, הודיע ​​כי ישלח הביתה 60 עובדים, 15% מכוח העבודה שלו.

• unicorn Open Web הישראלית גם מפטרת כ-10% מעובדי החברה בישראל, מצמצמת את שבוע העבודה ל-4 ימים ואת השכר. למרות שגייסו 150 מיליון דולר עם שווי של למעלה ממיליארד דולר.

• סטארט-אפ קוגניט גם תפטר עשרות עובדים לאחר שהחליטה לסגור את פרויקט מערכת הסייבר ההתקפית שלה. 

• מאוחר יותר הודיעה חד קרן ישראלית נוספת, Trax Technology, כי תפטר יותר מ-110 עובדים (12% מהעובדים), כ-50 מהם במשרד בישראל (25%). במקביל, טראקס מתכוננת להנפקה מסיבית.

• ועוד חד קרן ישראלי, Cybereason, מפטר יותר מ-200 עובדים בישראל ובארה"ב למרות שגייס 275 מיליון דולר עם שווי של 3 מיליארד דולר. 

• השבוע הודיע ​​סטארט-אפ ישראלי נוסף Stream Elements על פיטורי 170 מעובדיו (20% מכלל העובדים), 70 מהם מהמשרד בישראל.

• התאגיד הבינלאומי הגדול ביותר של אינטל מקפיא גיוס עובדים לעשרות משרות.

• לפני כמה ימים הודיעה חברת עליבאבא הסינית על סגירת מרכז הפיתוח בישראל ופיטרה 60 עובדים.

חברות טכנולוגיה ישראליות רבות מנסות להסתיר את העובדה שהקפיאו גיוס עובדים או קיצצו בשכר. אז למה אפילו חדי קרן עם הרבה כסף עושים קיצוצים משמעותיים. האם הענף הזה עומד בפני משבר? 

לאחר גיוס של מאות מיליוני דולרים בשנה שעברה, עשרות עובדים פוטרו בימים האחרונים. כעת, כשנדמה שהעולם הולך לקראת האטה ואולי אפילו מיתון, אותן חברות הייטק ממהרות להתייעל ולקצץ בצוות שלהן. אז עוד מוקדם לדבר על המשבר בענף המסוים הזה, והסיבות לפיטורים בנאליות: הפחתת סיכונים בזמן חוסר יציבות כלכלית, חיסכון כספי באוצר החברה, שמירה על קור רוח משקיעים בחברה ושמירה על כישרונות.

כמו כן, לאחרונה, מדד נוסף שמעורר דאגה הוא שחברות הייטק בינלאומיות וישראליות בתוך ישראל אוספות רק את השמנת, מה שמכונה "טאלנטים מובילים" של התמחויות טכניות, ולא תפקידים טכניים נלקחים מחוץ לישראל. ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופסור יוג'ין קנדל, מתח ביקורת על הפיכתה של ישראל ל"מרכז מחקר ופיתוח" (מו"פ) עולמי של תאגידי היי-טק עולמיים.

בישראל פועלים כ-400 מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות, אמר קנדל, שמתחרים על המשאב היקר ביותר - מומחי היי-טק, ויוצרים מחסור בכוח אדם בהיי-טק המקומי. יחד עם זאת, הם כמעט ולא משקיעים במעטפת השירות, ומעבירים אותה לחו"ל.

אם קודם לכן כל מומחה הייטק סיפק עבודה ממוצעת לשני עובדים נוספים, כעת הנתון הזה ירד ל-0.8 משרות נוספות למומחה הייטק, ובמרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות - ל-0.3 משרות. ולאחרונה, חברות ישראליות הולכות באותה דרך ומשאירות רק מו"פ בישראל. 

CoinShark אינה אחראית לתוכן, לדיוק, לאיכות, לפרסום, למוצרים או לכל תוכן אחר המתפרסם באתר. מאמר זה מיועד למטרות מידע, שהוכן על בסיס חומרים ומידע של IsraelVoice , ממקורות פתוחים. הקוראים צריכים לעשות מחקר משלהם לפני שהם נוקטים פעולה כלשהי.

Bitsler Casino